עמותת ילדי השלום הוקמה ב- 1988
על ידי יעל דרויאנוב. מטרותיה של העמותה הן לחנך לקראת דמוקרטיה, סובלנות, זכויות האדם ופלורליזם בחברה הישראלית באמצעות
תיאטרון במסגרת חווייתית וע"י שיתוף פעולה בחוויה יצירתית. קהל המטרה של התכנית הם בני נוער יהודים וערבים בכיתות ט' ו-י'
בכל סדנא משתתפים כ-20-30 בני נוער. בדצמבר 1998 מליס לוין-בוסקוביץ התחילה כמנהלת העמותה אחר מותה של המייסדת ובמרץ 2001
הצטרפה הגב' רולא חמדאן, עובדת סוציאלית במקצועה, כסגנית.
קליפ
חדש של אנסמבל אֲדָמָייבכיכובם של
שלמה גרוניך ולובנה סלאמה
עדיין לא חברים -
ההצגה מספרת על נער ונערה: אכרם ומיכל, המעונינים להצטרף לפרויקט ילדי השלום. אנו עדים לתגובות השליליות ברובן של סביבתם
הקרובה ולפחדיהם שלהם. לבסוף הם מגיעים לפרויקט ושם עומדים מול השאלה איך והאם ניתן להתקרב למרות הפחדים, הכעסים והמבוכות
ההדדיים.(תמונות כאן)
מטרות
עמותת
ילדי השלום קמה, וממשיכה בפעולתה, כדי לתרום לקידום החיים בשלום ובשוויון בין אזרחי ישראל בני העמים הערבי והיהודי. תרומת
העמותה לקידום הנושא היא בפעולה בקרב דור העתיד, עם בני נוער משני העמים. היא משתמשת בתאטרון ככלי להשגת מטרותיה.
במסגרת
מגבלות גיל המשתתפים, הזמן והכלים העומדים לרשות העמותה בפעולתה, היא מונחית ע"י היעדים הבאים:
יצירת הכרות, קשרי ידידות וכבוד הדדי עם בני העם האחר;
חינוך
לדמוקרטיה כדרך חיים לכל אזרחי המדינה, יצירה וחיזוק של הנכונות להאזין לדעות הזולת, ולכבדן אפילו מתוך אי הסכמה.
פיתוח סובלנות ואמפתיה לזולת
ילדי
השלום ישראל שמה לה למטרה לרפא את הקרע בקרב אוכלוסייתה של ישראל עצמה, מתוך אמונה כי על מנת לבנות יחסי שכנות תקינים עם שאר
עמי האזור יש להפנות את תשומת הלב גם אל שינוי חברתי פנימי. גם בימים אלה, בהם הפניית עיקר תשומת הלב הציבורית אל גורמים
כלל-אזוריים מולידה יוזמות ישראליות-פלשתיניות חיוביות רבות, שרבות כמותן נראו מאז תחילת שנות ה 90 של המאה ה20, נותר הצורך
בשימת לב לחוסר
שוויון פנימי ולאי-הבנות נושא בעל עדיפות עליונה עבור ילדי השלום ישראל. העמותה מאמינה כי שותפות לעשיית שלום מצריכה תהליך
החלמה אינדיבידואלי של כל אחד מהצדדים, ומעריכה כי החברה הישראלית רחוקה עדיין מרחק רב מלהראות את מידת החמלה הראויה כלפי
חלקים נרחבים בתוכה עצמה. ילדי השלום ישראל פועלת מתוך האמונה כי שינוי חברתי פנימי ברמת הקהילה המקומית יהפוך אותנו,
הישראלים, לשותף טוב יותר בתהליך השלום האזורי.
עם תחילת שנת פעילות ה-19, ילדי השלום גאה
להודיע על המבנה הניהול החדש:
מהא אלנקיב - מנהלת
תפעול
חליל סבית - מנהל פדגוגי
שי שוורץ - יועץ תאטרלי
מליס לוין-בוסקוביץ -
קשרי חוץ (ומנכ"לית)
* קבוצות דו-שנתיות
לאור
החלטת הארגון להדגיש את נושא ההצגות הנוספות במהלך התכנית, הפרוייקט הוצג כפרוייקט דו שנתי בשלושה מתוך שבעת המקומות.
במקומות בהם הפרוייקט ימשיך שנתיים עוד בשנה הראשונה יוספו שתי הצגות לנוער בשעות בית הספר. כדי לעלות את ההצגה פעם ראשונה
במהלך פברואר ולא במאי, קיים צורך להתקדם בקצב מהיר יותר בתכנית. יחד עם המסקנה שמחנה ישרת את הצורך בגיבוש ופתירת נושא
הנשירה בתחילת הדרך, הוסף לקבוצות הדו-שנתיות מחנה של יומיים וחצי ישר אחרי המפגש הראשון הדו-לאומי.
ארבעה מפגשים עם הורים של כל הקבוצה
השתלמות מורים עם 150 מורים מבית ספר ימא (כפר זימר) ובית ספר קירית חינוך
מעין-שחר (עמק חפר)
"...היה לי לעונג לצפות בהצגה, פרי יצירה והפקה משותפת של תלמידי שני בתי הספר שבניהולכם. ניכר היה כי מדובר בתהליך חינוכי
מורכב ומאתגר הטומן בחובו חשיבה ערכית מעמיקה, משולבת עם יצירה אמנותית. ביוזמתכם המשותפת זימנתם לתלמידיכם פעילות חינוכית
משמעותית המאפשרת הידברות, היכרות עם השונה והתמודדות עם פתרון קונפליקטים בדרכי שלום. לפי הערכתי, מעבר לכישרונות הכתיבה
והמשחק שבאו לידי ביטוי, עצם ההעלאה של המחזה במתכונת דו-לשונית מלאה היוותה פריצת דרך המבטאת מסר של אופטימיות."
מה שלומך? האם חזרת לארץ? רצינו לברך אותך לשנה החדשה , שתהיה שנה פורה ומוצלחת, שהפעילות הנפלאה שלך תמשיך ותגיע למעגלים
רחבים יותר ויותר ושביחד אפשר יהיה לקדם את הקשר והקשב בין העמים. שנה - טובה! אנו מעוניינים להפגש, כל קבוצת משגב - סכנין
יחד איתך לסיכום הנסיעה ולתכנון פעילות עתידית. בבקשה כתבי לנו מתי נח לך להגיע אלינו ונתאם עם הקבוצה ונזמין את כולם אלינו.
ברכה,
משפחת גת
היי,
דין חזר מהביקור עם המון חוויות ונראה לי שהוא מאוד נהנה, ועל כך קודם כל תודה
לך.
אבקש באמצעותך להעביר לכל הצוות הבוגר אלפי תודות על שנת פעילות מרתקת, הארגון,
הרצינות והביקור עצמו.
ברור
כי החוויה המרכזית של כל שנת הלימודים והנסיעה היא החיבור עם ילדי אום אל פאחם ועל כך דין מלא שבחים וניכר כי הדבר השפיע
עליו, כמו גם על ילדים אחרים.
נראה לי כי קטע החיבור עם הנוער הגרמני היה מוצלח מאוד ודין אינו מפסיק להזכיר
זאת.
רציתי לדעת האם, מעבר למשלוחמיילים, ICQ וכד' צפויה איזושהיא המשכיות של הקשר עם הנוער הגרמני, כמו למשל ביקור גומלין שלהם בארץ ?
האם דובר על כך ?
אני באופן אישי אשמח לעזור בארגון ביקור כזה, במידת הצורך.
תכנית ילדי השלום ישראל מבוססת על עשרים מפגשים שבועיים המתקיימים במהלך שנת הלימודים, בהם משתתפות שתי קבוצות: האחת מבית
ספר יהודי והאחרת מבית ספר ערבי. המפגשים מתקיימים בשני בתי הספר לסירוגין בהנחיית שני מנחים, האחד יהודי והשני
ערבי, ובנוכחות מלווה מטעם בית הספר. המפגשים מבוססים על המתודולוגיה של דינמיקה קבוצתית ובמהלכם מתקיימים משחקי תיאטרון
ואימפרוביזציה שמטרתם להתייחס על נושאים חברתיים המשפיעים על בני הנוער בפרט ועל שאר האוכלוסייהבכלל. מטרה משנה לחזק את תחושת הלכידות הקבוצתית (ר' תיאור סכימטי להלן). לקראת סיומה של שנת הפעילות מוקדש אחד
המפגשים לבחירה דמוקרטית של נושא למחזה מקורי שיועלה על ידי המשתתפים בסדנא. המשתתפים נוטלים חלק, בסיועם של המנחים , בכתיבת
המחזה, בבימויו ובכל ההיבטים הנלווים. המשתתפים בסדנא אינם נדרשים בהכרח להופיע על הבמה, וחלקם ממלאים תפקידי הפקה מאחורי
הקלעים. עם זאת, ניסיוננו מורה כי
בסוף השנה רבים מבין אלו שהיססו בתחילה מעדיפים גם הם מקום באור הזרקורים. לאור ההבדלים הצפויים ברמת היכולת הדרמטית אין אנו
מעודדים השתתפות של תלמידי מגמות משחק, ומעדיפים לגייס משתתפים לסדנאות מקרב כלל תלמידי בתי הספר. תכנית ילדי השלום ישראל
מוכרת על ידי משרד החינוך לצורך הפרוייקט "מחויבות
אישית" לכיתות י'.
פרק
הזמן המוקדש לפיתוח המחזה הוא חודשיים בערך. המופע מועלה בפני כלל התלמידים בשני בתי הספר המשתתפים בסדנא וכן במיקום מרכזי
נוסף בפני חבריהם של המשתתפים ובני משפחותיהם, וכן כלל הקהילה. סדנאות ילדי השלום ישראל התקיימו כבר בכל רחבי הארץ בהשתתפות
בני נוער בדואים, דרוזים, יהודים (חילוניים ודתיים), מוסלמים ונוצרים.
במשך השנה מתקיימים שני טיולים האחד ליעד בתחום אומנות (כמו משכן האומנות בתל-אביב) והשני למטרה חברתית וכייף,
בצורה זו המשתתפים מכירים משתתפי סדנאות רחוקות. במשך שנתיים ברצף אירוע סוף השנה אירחה עיריית רעננה את כל משתתפי סדנאות
ילדי השלום.
מתודולוגיה
מודל ילדי השלום ישראל נשען על תמיכתם של רכזים אזוריים ועל פיקוח פדגוגי של המנהלת והסגנית, וכן על הרצאות אורח של מומחים
מתחומי התיאטרון, עבודה סוציאלית, הנחיית קבוצות וחינוך לדו-קיום. אחד לחודש מתקיימים ישיבות צוות אזוריים.
תהליך זה, בן ה 10 חודשים, נשען על ניסיונם המקצועי של המנחים ועל יכולתם לפתור בעיות בזמן אמת. באזורנו רב המתחים עלולים
אירועי היומיום להשפיע על המהלך התקין של הסדנאות. כך, למשל, פעולת טרור או מהלך מדיני מחייבים לעתים להניח את המודל בצד
ולהתייחס לרגשות המיידים העולים בקרב חברי הקבוצה. במצבים כגון אלה נעשה שימוש באימפרוביזציה ובטכניקות של יישוב קונפליקטים,
כמוגדר במודל, אך במקרים מסוימים דו שיח ישיר הוא האמצעי הנבחר. למנחי ילדי השלום ישראל ניסיון רב בעבודה חברתית ובחינוך
במסגרת בתי ספר תיכוניים, והם עוברים גם הכשרה נוספת בתחום הטיפול במצבי משבר במהלך סמינר ההדרכה בקיץ. למרביתם גם ניסיון
אישי ביוזמות דו-קיום.
התוכנית בת 20 המפגשים המופעלת טרם תחילת העבודה על המחזה מכסה נושאים כגון כבוד הדדי, דמוקרטיה ודו-קיום. נעשה שימוש
באימפרוביזציה, במשחקי תיאטרון ובכישורים תיאטרליים כמטאפורות לסכסוך, בשילוב עם טכניקות שמטרתן בניית צוות. המטרה בעבודתה
של ילדי השלום ישראל אינה להוביל למסקנות חד משמעיות או ליישב סכסוכים עתיקי יומין, כי אם להציע ולעודד אורח מחשבה המאופיין
ביתר חמלה, ומתוך כך, ביתר הבנה. לא נעשה כל ניסיון לשכנע מי מן הצדדים ב"צדקתו" של משנהו, או לשנות את אפיו של מי מהם.
אדרבא, הפעילות בסדנאות מעודדת את המשתתפים להבין את ההבדלים ביניהם, ליהנות מהם ולכבדם, אך מטבע הדברים תוך כדי התהליך
מתגלות גם נקודות דמיון רבות.
הערכה
המשתתפים ממלאים שלושה שאלוני הערכה: בתחילת שנת הפעילות, באמצעיתה ובסופה. לאחר מילוי השאלונים הללו נמסרים לידי מחנכים
ואנשי מקצוע מקרב חברי הנהלת העמותה וחבר הנאמנים שלה.
סמינר ההדרכה
בכל שנה, במהלך חודש אוגוסט, מתאספים המנחים למפגש בן חמישה ימים. מרצים אורחים ומומחים מתחומי
התיאטרון,היסטוריה, פסיכולוגיה והנחיית קבוצות מוזמנים
להרצות בפני מנחי ילדי השלום ישראל, וכן להדריך בשני מיני-סדנאות במהלך השנה.
החינוך לשלום ולדו קיום הוא תהליך חי. על מנת לשמור אצבע על הדופק בכל הנוגע לתפיסותיהם ותחושותיהם של בני נוער עלינו להקדיש
תשומת לב מתמדת לשינויים המתרחשים תדיר.
ימי
עיון רבע-שנתיים למנחים:
בנוסף לסמינר ההדרכה בקיץ, מנחים מכל רחבי הארץ נפגשים לימי עיון ארוכים בדצמבר ובתחילת מרץ, במהלכם הם דנים בעבודה שנעשתה
בסדנאות עד למועד הפגישה, חולקים חוויות מהשטח ומנתחים את החלקים במודל שכבר הופעלו. משוב זה של המנחים הפועלים בשטח מספק
מידע חיוני לצורך העדכון השוטף של חוברת ההדרכה ולשם שמירת קשר עם חוויותיהם ותפיסותיהם של בני הנוער.
חוברת
ההדרכה
המטרה המרכזית של הכשרת המדריכים היא להנחות את המשתתפים בכל הנוגע לקונפליקט באזורנו ולאופן בו הוא מטופל במודל של ילדי
השלום ישראל. המודל נערך מחדש בכל שנה לאור הצלחות השנה שקדמה לה. כל אחת מהסדנאות נושאת את הייחוד המקומי של הקהילה בה היא
נטועה, אך יחד עם זאת המודל ככלל מתבסס על ניתוח הפתרונות שפעלו יפה בשטח, כמו גם אלו שהיו טעונים שיפור. השכתוב נעשה בשיתוף
עם עובדי השטח, המרצים האורחים ומומחים מבין חברי האסיפה הכללית של העמותה. מרכיב
נוסף במודל, שיעסוק בשימוש במחזה המקורי ככלי חינוכי במהלך שנת הלימודים הרשמית,