|
|
נמ"שים – נוער משחק שלום
|
פגישה שניה של סדנת נמشيم השישית 2007-2008
מקום: שוב
נס-עמים, למרות האקוסטיקה. החלונות בירכתי הבמה כוסו בשקיות זבל שחורות, לא יפה,
אבל עושה את העבודה. ...
באו: יונתן,
טלי, יוני, ביקי, דנה, מיאר חדשים: גל, שני, יובל ומונא.
יום שישי
משמעות השם
משמעות
המסורת בחיים שלי
בשיחה במליאה הדיון נסוב
רוב הזמן, משום מה, לא על דת ומסורת, אלא על השואה! מה שמוכיח את התזה, שזכר
השואה, הוא הדת של ישראל החילונית. אבל מונא גם העלתה
את "הבעיה" (הבעיה הפלסטינית) כטאבו בחברה הישראלית.
ארוחת ערב
מתישהו התחיל
לרדת גשם. משום מה, בסדנה כמעט תמיד יורד גשם. והמבנה שאנו עובדים בו, מאין כנסיה,
עם תקרה מאוד מאוד גבוהה, וגם לא לגמרי עמידה לגשם,
מסתבר. במקום מסויים יש תמיד שלולית, כשיורד גשם. כרגיל
השתתפנו בקבלת השבת המסורתית של היישוב הנוצרי הזה. יש כאלה שנהנים מזה יותר, יש
כאלה שפחות...
שבת
ארוחת בוקר
פנטומימה
כרגיל: שיעור פנטומימה, ואחריו תרגילים בזוגות. היו כמה דברים יפים מאוד,
כמו התרגיל של שני ומונא, שתי בנות חדשות, עם שוטר וכלא
ובריחה, וכל האלמנטים של הפנטומימה. (ראה וידאו)
ארוחת
צהריים
תיאטרון
פורום
חילקנו אותם
לשלוש קבוצות, כל קבוצה התלבטה מה לעשות. קבוצה אחת של שלוש בנות התלבטו בין נשים
מוכות והבנות האתיופיות בפתח-תקווה (מה שנבחר לבסוף), הקבוצה השניה
התלבטה בין בעיית העוני לבין עימות עם המשפחה בגלל אהבה בין-דתית (מה שנבחר בסוף),
והקבוצה השלישית בחרה בעימות שני בני זוג, שהיא (הערביה)
משקרת לבן זוגה במשך שנה שלמה ומציגה את עצמה בפניו כיהודיה.
שני סרטונים:
"אפרטהייד בפתח תקווה"
ו- "הזיוף"
סיכום, משוב
ציונים:
מסורת, תרבות, דת 2.9, מונולוגים 3.3,
תיאטרון פורום 3.8, פנטומימה 3.5 ,
ארוחות 2.6. (אני לא מבין את זה. בעיניי
האוכל הוא בסדר גמור!)
בעל-פה:
יונתן בירך על
כך, שיש עוד בנים. (נוספו שני בנים.)
טלי: מבקשת,
שנחזור למונולוג שהכינו לפעם הראשונה. מבקשת סיכום וחומר נוסף על הנושאים הנלמדים.
כמו כן, היא רוצה לראות גם אותנו, שאדי ואורי, על הבמה. (דווקא הפעם אורי השתתף
קצת בפורום, אפשר לראות את זה באחד משני הווידאוים.)
גל: אין אוכל
צמחוני. "קצת הרגשתי 'טירון' כי לא גדלתי במגמת תיאטרון".
יובל: לעתים
יש תחושה, שהביקורת מצד החברים באה מתוך יהירות שלא במקומה.
מונא: כולם נחמדים,
המונולוג התפקשש לי וחבל. "אני אוהבת אתכם."
דנה:
"אני רוצה לחיות אתכם."
ביקי: נהניתי,
למרות החרדות לפני המונולוג.
מיאר: חבל שלא
עשיתי את המונולוג שהכנתי.
גם אורי ושאדי
סיכמו, ובסוף חילקו שיעורי בית לפעם הבאה.
כשיצאנו
מנס-עמים, כבר היה חושך לגמרי.
עוד קצת
תמונות כאן
Hosted by
MidEastWeb Middle East News Views History Dialog
Resources
Our Friends: Peace Child
Israel - Arab Jewish Coexistence through Drama for Youth