|
|
נמشيم – נוער משחק שלום
|
חברים יקרים!
רק חודש
אחד עבר מאז שדיווחנו על פעילות קומנות נמשים בפעם באחרונה.
אומנם הצבא הישראלי כבר היה בעומק רצועת עזה, אחרי חטיפת גלעד שליט שם, והמצב
בדרום לא היה רגוע. אבל זה היה ככה גם לפני זה. ואנחנו יכולנו להתכונן לפסטיבל
התיאטרון בנווה יוסף, עליו דיווחנו בפעם האחרונה. (הדוח נמצא פה)
למחרת
הפסטיבל, ביום רביעי ה-12 ביולי, הסלים המצב גם בצפון, ביום חמישי נחת הטיל הראשון
בחיפה, בסטלה מריס. חיפה הפכה עם הזמן לעיר רפאים...
כבר בחודש
יוני, במקביל להכנות לקראת הפסטיבל, התחלנו בחזרות להצגה, איתה רצינו לסיים את שנת
הקומונה באוגוסט. בשבת אחרי הטיל הראשון עוד הספקנו לעשות חזרות, כאשר למחרת נזרקו
חברי הקומונה מהמיטה מהפיצוץ במחסן הרכבת, הממוקם מתחת לנווה יוסף. זה היה הלם
רציני, ומאוחר יותר גם עיבדנו את החוויה דרך העיבוד שעשינו למחזה.
מאז אותו בוקר התחלנו לנדוד במרכז הארץ
ובדרומה, עד שהחלטנו כשבועיים לפני ההצגה, לא להציג את ההצגה בחיפה. היה לנו קשה
מאוד להגיע להחלטה הזו. רצינו להופיע עם ההפקה האחרונה של הקומונה הבוסתן אל-חייט בדרום
חיפה, כדי להחיות את המקום העזוב הזה. רצינו להפוך את ההצגה למפגן אש תחת כיפת
השמיים לאור הירח המלא של אוגוסט – הוא ט"ו באב. אבל התחזיות היו שחורות,
הטילים כמו גשם על העיר, שבה עבדנו במשך שנה שלמה, ונאלצנו להחליט. תיאטרון
"הסמטה" ביפו העתיקה קיבל אותנו בזרועות פתוחות, בתור פליטים מהצפון,
והתחלנו לשכתב את הבימוי לבמה הקטנה עד מאוד של הקומה העליונה שם. בינתיים נוספו
גם הרהורים דרמטורגיים. באופן מזעזע נעשה המחזה אותו
בחרנו כבר בחודש מאי לאקטואלי יותר ממה שהיינו רוצים. החיילים המתים החלו להיערם
סביבנו: חברים של מכרים, בני משפחה של חברים, חמישה, עשרה, בסוף 24 חללים ביום
אחד. פתאום עמד החייל המת שלנו על הבמה, כאילו חזר זה עתה מדרום לבנון. איזה דיוק
אסתטי נדרש לכאב שלנו? מה לומר ומה להשאיר לאינטליגנציה ולרגישות של הקהל?
על המחזה
אני מזמין אתכם לקרוא בתוכניה.
עבדנו במשך חודש במקלטים שונים, ובסוף הצגנו
במשך שלושה ערבים, ב-9, ב-10, וב-11 באוגוסט. כל ערב
ביקשנו תרומות לכיסוי הוצאות ההצגה ולפרויקט "נמשים" בכלל. אי-אפשר
לעשות את כל מה שאנחנו עושים בלי תרומות. זה פרויקט שנתמך לאורך השנים על-ידי
תורמים אורופאים, ואין לו כמעט בכלל תמיכה ישראלית. זה
עצוב, אך לא מפתיע. אחרי ההצגה האחרונה עלו לבמה חברי קומונת "נמשים"
החדשה, וחגגנו את "חילופי המשמרות" בין קומונת 2005-2006 לקומונה החדשה.
הקומונה זכתה לשבחים גדולים על עבודתה לאורך השנים, וזאת בזכות! ברכת הקומונה החדשה
תמונות
מההצגה אפשר לראות פה
באותו
הלילה הוחלט רחוק מפה, ביבשת אמריקה, על הפסקת אש שהתחילה אחרי יומיים.
עכשיו
החיים מתחילים שוב (לא בשביל כולם), בחיפה, בביירות,
ובשביל המיליונים שבאמצע. הקומונה החדשה נכנסה לדירה בחיפה, עם חששות כבדים, לגבי
הפסקת האש ולגבי העבודה שלה שם בכלל. אבל גם אם הפסקת האש תחזיק מעמד, הנזק הוא
עצום! שוב הראתה המלחמה הזו, עד כמה הדוק הקשר בין הון וצבא, ואין סמל מושלם לכך
מאשר החבר חלוץ.... לא ניכנס כאן לוויכוח על צדקת המלחמה, אבל אף אחד לא יכול
להתכחש לכך, שהעניים ביותר סבלו הכי הרבה, ועוד ימשיכו לסבול. והעניים ביותר
בישראל, גם אלה עובדות, אלה הערבים והיהודים שחיים בקרבת הערבים, בחיפה, בעכו,
בנצרת וסביבותיה. המלחמה הכניסה עוד אלפים רבים לתוך מעגל העוני, והיא עלתה לישראל
עד כה עשרות רבות של מיליארדי שקלים חדשים, אבל למיגון אזרחי אין כסף. לא, אין
כסף, צריך לקצץ עוד למשרד החינוך! אין ספק, לקומונת "נמשים" היה הרבה
עבודה, השנה יהיה לה עוד יותר!!
אולי
חושבים להם כמה אנשים, שהסבל המשותף קירב בין יהודים לערבים. אנחנו רוצים לקוות
שכך...
דו"ח
ינואר-פברואר-מרץ נמצא כאן
Hosted by MidEastWeb
Middle East News Views History Dialog Resources
Our Friends: Peace Child Israel - Arab Jewish Coexistence through Drama
for Youth