|
|
נמ"שים – נוער משחק שלום
|
סיכום מפגש
אחרון של הסדנה (6-8. 3. 2008 ) וסיכום
כללי של הסדנה
הייתי חולה בסוף השבוע הזה. ולא צילמתי הרבה ווידאו.
יום חמישי
מוזיקה
האזנה למוזיקה ונגינה. ואחרי זה – ארוחה...
כולם הביאו אוכל מהבית. הגדילה לעשות מיאר,
שגרה בעכו, ואמא שלה הפילה את כולנו עם תבשיליה!
יום שישי
ארוחת בוקר
תנועה
כבכל שנה, עשינו את היחידה של התנועה יחד עם הקומונה, שבאה לבקר. לקומונה
הצטרפו גם חאלד מהקומונה הקודמת ומיכאל מהקומונה הראשונה.
שיחה עם הקומונה
משתתפי הסדנה, הקומונרים והקומונרים לשעבר. אחרי זה הצטרף מוחמד, שמע
והתרשם, וגם הציג את עמותת כפר רעות-סדאקה, שבמסגרתה
ובחסותה אנו פועלים.
ארוחת צהריים
זהות
ניסינו לבדוק קצת, איך כל אחד מגדיר את
עצמו, מה היא זהותו היא הראשית. יצא מגוון מאוד: מונא הגדירה עצמה כערביה, מיאר כפלסטינית, דנה כפמיניסטית, ביקי כציונית, גל כסוציליסט, טלי כישראלית, חאלד כחילוני ומרוואן
כדמוקראט. היה
מעניין...
גיוס לצבא
בסימולציה (משחק תפקידים) כל אחד היה צריך להגן על עמדה (כמו: " אני מתגייס לקרבי." – " אני לא מתגייס." – " אני הולך לעשות שירות לאומי." – " אני הולך להיות
ג'ובניק." – " אני הולך להתגייס, כדי שאנשים כמוני, שמאלנים, יהיו שם." ועוד) ,
שלעתים הייתה רחוקה מאוד מעדתו האמיתית.
ארוחת ערב
כבכל ערב שבת, בנס עמים, שרים שירי שבת!
פולחן
המשתתפים הכינו שלושה פולחנים, אותם
ערכנו בכנסיה ובכניסה לכנסיה. פולחן לחיבוק, פולחן לארבעת היסודות: מים, רוח, אדמה
ואש, ופולחן למוזיקה. אחרי הפולחן עברנו לשני תרגילי אמון, וסיימנו עם שיחה ארוכה.
שבת
ארוחת בוקר
הובלת עיוורים ופסלים של דיכוי
הספקנו רק שני פסלים: אחד בנושא הדיכוי
באופן כללי, ואחד בנושא דיכוי האשה. (זה התאים ליום האשה הבינלאומי.)
תיאטרון עיתון
אחרי חיפושים רבים ולבטים לכאן ולכאן
נבחרו שתי כתבות: על הפגנה של סטודנטים ערבים באוניברסיטה העברית, ו על מעצר מוזר
של אדם ש"נחטף". שתי הכתבות נלקחו מתוך העיתונות הערבית.
קוראים עיתונים.
הכתבה העיתונאית היא חלק מההצגה.
ארוחת צהריים
מפגשי דמויות
כל אחד בוחר דמות, שהוא גילם במהלך
הסדנה, כדי לעסוק בה שוב, באופן אחר, ואולי ללמוד עליה משהו חדש. כמעט כולם: מיאר, דנה, ביקי וטלי, בחרו לבחון מחדש דמות מתוך המפגש הראשון
בנובמבר. מונא וגל (שגם לא היו במפגש הראשון), בחרו בדמות מאוחרת יותר
סיכום,
היזון חוזר
הציון הכי גבוה קיבל הפולחן : 4+.
מוזיקה 3,8.
הובלת עיוורים ופסלים 3,7.
מפגש עם הקומונה 3,6.
תנועה (עם הקומונה) 3,4.
זהות וגיוס 3,2.
תיאטרון עיתון 3.
מפגשי דמויות 3.
הערות בכתב:
"היה פנאן." – "היה צריך
להיות יותר פוליטי." (תרגום מערבית) – תודה. היה מקסים. הסדנא הכי
כיפית." – " שמחתי שהשתתפתי. תמשיכו לעשות סדנאות." – "תמשיכו
עם הסדנאות כל עוד אתם צעירים ויפים." - – "המפגש עם הקומונה הוא חשוב,
היה כיף שהם עברו איתנו סדנא. ממש נהניתי מהפסלים! לדעתי כל הסדנאות היו ממש
בנויות טוב. הפולחן היה מעולה. "
אורי ושאדי! יצאתי בתחושה מאוד מעורבת
מהשיחה שהיתה לנו אחרי הפולחן. אני רק רוצה להגיד תודה.
לאורי – תודה על המלים הטובות. עזרו לי לצמוח ולא רק בסדנא אלא גם בביה"ס
ובחיים. תודה על כל חיוך שמח על בואי.
לשאדי – תודה על כל ההסעות, על השיחות, על ההערות הטובות והרעות. תודה על כל
ניתוח של אירועים. כי זה מראה שאכפת לך. לדעתי את כל הסדנאות הנחיתם בצורה מקצועית
וישירה. למדתי המון! תודה רבה!
אוהבת ומעריכה
שני
סיכמתי בקצרה את המפגש האחרון, כי אני
רוצה להוסיף כאן את דברי הסיכום שכתבו המשתתפים על הסדנה כולה, על כל חמשת סופי
השבוע.
סיכום
כללי על כל הסדנה:
האם דעותיך השתנו במהלך ששת
החודשים האחרונים? האם היתה לסדנה השפעה על שינוי זה?
דנה: הבנתי עד כמה זה קשה לעשות דו-קיום.
ועד כמה למרות כל זה שאני חושבת שאין לי דעות קדומות, יש לכולנו דברים שמושרשים
עמוק בנו, וצריך להודות שהם קיימים ולהתמודד איתם כל הזמן.
מיאר: דעותיי לא השתנו.
ביקי: כן ולא. למדתי המון דברים חדשים,
אבל נראה שדעותיי לא היו מוגדרות ועדיין לא מוגדרות.
גל: דעותיי השתנו אך לא בעקבות הסדנה.
שני: תמיד ידעתי שהערבים בארץ ישראל הם
מיעוט ודעתי היתה שצריך למצוא דרך לחיות יחד. הסדנא
חידדה את זה וגרמה לי לראות את סבלו של הצד השני. לא ידעתי, לפני כן, שכל כך קשה
להם.
מונא: (בעברית) כמובן. בן אדם משתנה
תמיד... וחלק לא קטן מהשינוי הזה כמובן בהשפעת הסדנה. אפשר לומר שהתפתחתי בתחום
התיאטרון וכל הקטע של לעלות על הבמה. המסקנה שלי היא שיש לי עדיין המון דברים
חדשים ללמוד.
האם תהיה המשכיות בקשרים עם בני הלאום
השני? באיזה אופן?
דנה: לא רק עם הלאום השני. גם עם הלאום
הראשון הקשרים לא באמת נמשכו מחוץ למסגרת הסדנא. הייתה המון אינטימיות בנס עמים,
אבל זה כאילו נשכח כשהגענו הביתה. מקווה שזה יישתנה.
מיאר: (מתורגם מערבית) בטוח!! בכל דרך אפשרית!
שני: מונא גרה גם בחיפה, ואני בטוחה שעם
קומונה ובלי קומונה ניפגש. J
ביקי: כן,
גל: במסגרת הפעילות הפוליטית ובמסגרת
למידת השפה הערבית.
מונא: (בעברית) אני חושבת שכן אשאר בקשר
עם שאר הקבוצה, יותר נכון מקווה. היה מאוד נעים להכיר אנשים חדשים ומאוד נחמדים
וגם אתכם, אורי ושאדי. كيف؟
(איך?) זאת שאלה שאני לא כל-כך יודעת לענות עליה, כי זה לא
רק תלוי בי... זה גם תלוי באחר, אבל מבחינתי קשר טוב מאוד.
טלי: דעותיי השתנו רבות ובעיקר בגלל
הסדנא.
האם תוכנית הסדנה העשירה אותך? במה?
דנה: למדתי המון, נפתחתי לסוגים חדשים
ומרתקים של תיאטרון, בעיקר התלהבתי מהבלתי נראה והמדוכאים, וגם המסכה.
שני: למדתי המון דברים חדשים על סוגים
שונים של תיאטרון. דברים שלא הייתי לומדת במקום אחר (בי"ס למשל).
ביקי: למדתי סוגי תיאטרון חדשים שאני לא
בטוחה שהייתי נחשפת אליהם. ולמדתי המון על עצמי, גדלתי והתפתחתי בין 5 הסדנאות.
גל: העשירה מאוד. למדתי הרבה מאוד על תיאטרון
ושאר דברים גם מהסדנאות עצמן וגם מהאנשים ודיבור בהפסקות. איני מכיר כל כך את תחום
התיאטרון ובסדנאות קיבלתי טעימה נרחבת ממנו.
מיאר: (מתורגם מערבית ) הרבה... לא ידעתי
את כל הדברים האלה על התיאטרון.
טלי: התקווה היא שכן, אם תהיה קומונה אז
דרכה, ואם לא, אז אולי במפגשי סדנה אם יהיו.
מונא: בטח! כישורי משחק... ביטחון עצמי
יותר גבוה... (מתורגם מערבית) לימוד עיוני של דברים שלא ידעתי.. סופי שובע נעימים
ושקטים.) ולכבד אנשים שונים. שפוט לדעת להכיר בשוני ולהתמודד עם זה.
מהן מסקנותיך מהסדנה?
דנה: אין לי מסקנה קונקרטית, אבל המון
שאלות חדשות שצצו, אני מרגישה שהתחלתי להבין מה זה דו-קיום, אבל ממש על קצה המזלג,
ויש לי תיאבון לעוד.
טלי: הסדנה העשירה אותי מאוד, בעיקר
בידע תיאטרוני (סוגי התיאטרון שנלמדו) וכמו כן גם פתחו והעלו שאלות שאולי לא
התעניינתי בהן קודם בנוגע ללאום הערבי בישראל.
מיאר: (מתורגם מערבית ) התיאטרון הוא תחום מעניין.
ביקי: שחיים רק פעם אחת, ושכל מה
שאומרים בלתי אפשרי תמיד אפשרי אם רוצים, בכיוון הלאומי והתיאטרוני במקביל.
טלי: ברמה התיאטרונית מסקנתי היא שיש
ערך רב בללמוד על התיאטרון ובעניין הפוליטי המסקנות הן רבות מידי ולא ספציפיות.
מונא: תמשיכו בסדנא הזאת כל עוד אתם
יכולים. היא לא יכולה לפגוע אלא רק להוסיף ולהעלות... תחושה מוזרה בתחילת הסדנה
של: "מה הם רוצים ממני?!!!" אבל בהמשך ממש משתלבים ויודעים בדיוק למה הם
פה ומה הם עושים.
גל: לפני הסדנה האחרונה רציתי לא להגיע
ולפרוש, משלל סיבות שהרבה מהן חברתיות ולבסוף, לאחר שיחה עם אורי ועוד אנשים
החלטתי להגיע בכל זאת ללא ציפייה מיוחדת, ולבסוף נהניתי מאוד, ובאמת היה לי טוב.
אני שמח שלא ויתרתי לעצמי.
שני: ה"צד השני" לא שונה
מאיתנו, אפשר לחיות בצורה טובה מאוד ביחד, יש עוד הרבה שינויים לעשות, גם עם עצמי
וגם בחברה בה אנחנו חיים.
איך תמשיך לחיות את מסקנת הניסיון?
מונא: קודם כל אני אשכנע אנשים שאני
מכירה לבוא לסדנה. אני אנסה כל דבר חדש וכל פרויקט. להיות מעורבת בדברים שמקדמים
אותי מבחינת תיאטרון, דימוי עצמי, וכו'...
ביקי: למדתי המון ואמשיך להתפתח בכיוון
הנושא של הדו-קיום היהודי ערבי, ללמוד למה שלא נחשפתי. ואחפש את סוגי התיאטרון
החדשים, בעיקר הפלייבק ואנסה להשתתף ולהתפתח.
מיאר: (מתורגם מערבית) אולי אלמד תיאטרון באופן רציני.
טלי: אלמד ואקרא יותר על תיאטרון ובעיקר
אלמד ערבית ואחקור ואנסה לפעול ולפגוש יותר מבני הלאום השני.
גל: אני מקווה שאני אצליח לממש את
המסקנה למרות עצמי.
שני: אני חושבת, שמאז ומתמיד חייתי
בשלום עם כולם, לא פסלתי אף אחד רק בגלל היותו ערבי, לא חייתי בבועה. אני פשוט
אמשיך כך. בלי הבדלי דת מין וגזע.
כל התמונות:
http://www.flickr.com/photos/9370585@N07/sets/72157604070117044/
דיווחים על המפגשים הקודמים: www.mideastweb.org/nemashim/sadnat-2007-2008.htm
Hosted by MidEastWeb Middle East News Views History Dialog Resources
Our Friends: Peace Child Israel - Arab Jewish
Coexistence through Drama for Youth