|
|
נמشيم – נוער משחק שלום
|
פגישה רביעית 7-9 בפברואר 2008
נוכחים: אורי ושאדי. מונא, מיאר, יוני, טלי, דנה, גל, ביקי (באיחור מה בגלל בחינת בגרות)
ושני (במחצית השניה, בגלל מבחן במתמטיקה)
יום חמישי
תיאטרון סיפור
כולם הכינו סיפורים בבית. מונא: מתוך כתבה מהעיתון על התבטאות
גזענות בקופת חולים. מיאר: "גברים בשמש" של ע'סאן כנפאני. יוני: "המפוזר
מכפר אז"ר". טלי: הנסיך הקטן והזחל. דנה: ביקור בתא הטייס של אתגר קרת.
גל: הנסיך השחור (סיפור שהוא מצא באינטרנט: http://sf.tapuz.co.il/article-657-1-4269-33851 ).
יום שישי
ארוחת בוקר
המשך(תיאטרון-
סיפור) ביקי, מיאר ושני.
מה מזכיר
לך הכובע הזה?
תרגיל טוב עם
הרבה כובעים, שעשינו אותו גם בשנים עברו.
עבודה עם
המסכות
הנושא המרכזי
ביום שישי, במהלך היום. מה שהתלווה לנושא המסכות, היה נושא הג'יבריש.
תרגילים: וידאו 1 וידאו 2, סצנה
ווידאו
של קומדיה קצרה בסגנון הקומדיה
דל-ארטה
תיאטרון
בלתי נראה
זו הפעם הראשונה שבה ניסינו את הסגנון
הזה, ששייך ל"תיאטרון המדוכאים" של אוגוסטו בואל
בצורה שונה: הטלנו לפני תחילת המפגש על ארבעה משתתפים משימת משחק, שהאחרים לא ידעו
עליה: יוני צריך לאחר ולהתנהג בצורה של "אנטי". דנה צריכה להתנגד לכל
תוכן פוליטי. מיאר ומונא צריכות לריב ביניהן. השיא היה
ביום שישי אחה"צ כשאני החלטתי לשלוח את יוני הביתה. כמובן שהתפתח ויכוח,
ואחרי כמה דקות גילינו את כל המזימות. הסברנו את המטרה מאחורי סוג כזה של תיאטרון.
וסייגנו את התלהבותנו...
ארוחת ערב
סיפורים
אישיים
לא נרחיב על כך את הדיבור, כי זה הדבר
הכי אינטימי ואישי בכל הסדנה.
שבת
ארוחת בוקר
פלייבק
כל סיפור שסופר
אמש הועלה על הבמה, באורך שונה ובאופן שונה. המספר הוא שמלהק את היתר, ואז הוא
צופה בתוצאה המאולתרת.
(יש עכשיו
פסטיבל פלייבק בשוהם, אבל לדעתי פלייבק זה לא עניין לפסטיבלים...)
ארוחת צהריים
האם הקבוצה
תצליח להשאיר את כל הבלונים תמיד באוויר? וידאו
ואת כל המפגש הארוך הזה סיימנו עם
אלתור קבוצתי, שלא היה מוצלח כל-כך. אין מה לעשות, לאלתר בקבוצה גדולה, זה קשה...
סיכום, משוב
ציונים:
תיאטרון סיפור – 2.8. תיאטרון בלתי נראה – 3.6. משחק עם מסכה 3.5 . סיפורים אישיים – 3.7 . פלייבק – 3.7. ארוחות 3.1
הערות בכתב:
"נתתי 2 לפלייבק בגלל שאני לא חושב שכדאי לתת מקום על הבמה לדברים הכי אישיים
שלנו. תיאטרון זה מדהים, אבל זה יכול אפילו להעליב כשמישהו אחר משחק את המקרה הכי
עצוב שלך. אין לזה מקום." - "חל שיפור משמעותי באיכות הארוחות." –
"חל שיפור במזון! צריך לעבוד הרבה יותר על אלתורים. להתחיל מאלתור
קבוצתי זה קשה מדי."
טלי: אני
זקוקה יותר למשוב חיובי מצד המנחים
דנה: אני לא
מתמודדת עם המקומות הכואבים שלי, וזה פוגם ביכולת המשחק שלי. (זה לא היה משוב למנחים
או לקבוצה, אלא לעצמה.)
ביקי:
התיאטרון הבלתי נראה היה לי קשה, זה ממש הכאיב לי.
שני: תודה על
הפלייבק. אני מרגישה פתיחות.
מונא:
התפתחתי\התפתחנו לאורך הסדנה. אחרי הפעם הראשונה התלבטתי אם לחזור, ואני לא
מתחרטת, שלא ויתרתי לעצמי. באתי לכאן אפילו שהיתה ללהקה
שלי הופעה אתמול.
טלי: הדמיון
המודרך היה פיצוץ. תודה!
מיאר: הכי אהבתי את
הפלייבק.
Hosted by MidEastWeb Middle
East News Views History Dialog Resources
Our
Friends: Peace Child Israel - Arab Jewish Coexistence through Drama for Youth