|
|
נמ"שים – נוער משחק שלום
|
מפגש שלישי 11-12 בינואר 2008
במשפט אחד קצר: היה קר!!
הלילה בין שישי לשבת היה וודאי אחד
הלילות הקרים ביותר בארץ ישראל\פלסטין במאה ה-21. (עד כה.)
נוכחים: מונא,
מיאר, שני, גל, דנה, יוני, ביקי. טלי הלכה לסוף שבוע
בקיבוץ סמר ("מיונים"), כי היא לא יודעת, אם תהיה קומונה, ואם היא תתקבל
לקומונה, ולכן היא חייבת להבטיח לעצמה מקום נוסף. לעומתה יונתן ויובל החליטו ברגע
האחרון, יום ויומיים לפני המפגש, לפרוש מהסדנה, מעשה חסר אחריות מאין כמוהו.
יום שישי
הכנת מסכות גבס
היינו קצת בלחץ זמן, כי בנס
עמים אוכלים מוקדם ארוחת ערב.
ארוחת ערב
דיאלוגים
מתוך הדרמה העברית והערבית
הדיאלוג שעורר את הוויכוח הערני ביותר,
היה של מונא ומיאר, מתוך
"אונס" של סעד אללה ונוס, מחזאי סורי, שכתב מחזה זה בשנת 1989 על
האינתיפאדה הראשונה, ובו דלאל מחליטה להצטרף למאבק
המזוין נגד ישראל, אחרי שנאנסה על-ידי אנשי שב"כ. הדיאלוג היה בשפה המקורית,
בערבית, ולמרות זאת היתה תגובה ערנית ביותר מצד הקהל
שלא הבין את המלל המדויק.
שבת
ארוחת בוקר
לארוחה הגיעו רק אנוכי, ושני הבנים: גל
ויוני. שלשתינו קמנו רועדים מקור בבוקר ורצנו ישר למקלחות החמות, כדי להתחמם קצת.
זה היה נורא!!
לעומת זאת החימום היה נחמד:
http://www.youtube.com/watch?v=X4csCtI2jKE
המשך עבודה
על הדיאלוגים
בסבב השני אלתרנו קצת עם הסצנות
המוכנות, מה שהיה קל במיוחד עם שתי הסצנות מתוך "פלסטינאית" של סובול, כי זה ממילא מחזה, שבו שחקנים מדברים על איך לעשות
סרט. דוגמת ווידאו: סמירה מנסה לשכנע את פאהד, למה חשוב לעשות את הסרט:
http://www.youtube.com/watch?v=gZuqS6ZbjEg
ציור משותף:
http://www.youtube.com/watch?v=VT-xqWy7E2E
בדיון על הציור המשותף הסבירה מונא, למה היא לא צבעה את דגל פלסטין: רק צבע אדום יש בדגל,
זהו הדם שנשפך, חוץ מזה פלסטין חיוורת, אין לה צבע, כי אין לה כוח, היא נכבשה
על-ידי ישראל. אני לא זוכר את מילותיה מילולית, אבל היה ברור, שהיא לא מתכוונת רק
לכיבוש של 67 אלא גם לנכבה.
ארוחת
צהריים
עבודה עם מסכה לבנה
סגנון
המשחק עם המסכה הלבנה מושך לכיוונים אוניברסליים,
מיתיים, יסודיים: חיים ומוות, טבע, אדמה, אוויר, אש ומים. זו עבודה פיזית מאוד,
כמובן לא מילולית.
חומר רקע מעניין על המסכה הנאוטרלית:
www.tau.ac.il/arts/theatre/avodotStu/03/scolnicov/6avital%20manor%20peleg.pdf
צביעת המסכה
לא כולם ניחנים באותה מידה של כשרון אומנותי בעיצוב מסכה, אבל יצא יפה בסך
הכל.
סיכום, משוב
בציונים שנתנו משתתפי הסדנה בלט הציון
הנמוך לארוחות והציון הגבוה להכנת המסכה והצביעה של המסכה.
סיכום בעל-פה:
דנה: איכזבתי
את עצמי ברמת המשחק.
ביקי: המשחק עם המסכה הלבנה מרגיע ומשחרר אותי, אני מרגישה "באלמנט
שלי".
גל: הרגשתי הרבה יותר טוב, הרבה בזכות
שני, שעבדה איתי על הדיאלוג. כל הכבוד לשני.
שני: אני פורחת ולומדת, גם מהביקורת
החיובית, גם מהשלילית.
אבל את רוב הזמן לקח דיון רעיוני. התפתח
דיון רעיוני ארוך, מונא אמרה שבשבילה המצב האידאלי הוא מדינה פלסטינה בלי יהודים, מה שכמובן עורר תדהמה
ואכזבה, דנה אמרה, שהיא לא יכולה לחיות תחת שלטון פלסטיני, והיה די חם בדיון.
בגלל הדיון הזה סיימנו יחסית מאוחר.
Hosted by MidEastWeb Middle East News Views History Dialog Resources
Our Friends: Peace Child Israel - Arab Jewish
Coexistence through Drama for Youth