ממצריים באהבה ובתיקוה
|
|
ממצריים באהבה ובתיקוה |
|
|
מכתבים שהוחלפו בין סרובניק ישראלי, לבין איש רוח מצרי. מוחמד יקר, כאחד החותמים על עצומת הסרבנים אני מבקש להודות לך על תמיכתך. הייתי שמח לשמוע קולות נוספים המגיעים ממצריים והקוראים לשלום, למרות הזמנים הקשים לשוחרי השלום. בזמנים אלו, בהם ממשיכים אנשים בישראל להיהרג מידי יום בפעולות טרור, הסירוב לשרת בצבא הוא מעשה קשה ביותר. בעיני אנשים רבים נתפסת פעולת הסירוב כתמיכה בטרור. למזלי איני נדרש להתמודד אם מצב זה באופן אישי מאחר וכרגע אני שוהה בחו"ל ואשוב רק בקיץ. בכל אופן, חייב מישהו לשבור את מעגל האלימות ואנו עושים זאת. אנו מקווים לשכנע חיילים רבים כל האפשר להצטרף אלינו. יתכן וזו הדרך המהירה לסיים את הכיבוש ותחילתם של ימים טובים יותר לישראלים ולפלשתינאים. בכבוד רב, תמיר שורק תמיר מאד יקר, אני מודה לך על פנייתך אלי. אני מכיר במצבם הקשה ביותר של החיילים ('הסרבנים') ובמיוחד בימים אלו כאשר פעולות טרור מתבצעות על ידי פלשתינאים כנגד אוכלוסיה ישראלית בתחומי הקו הירוק. חיילים אלו מכל מקום, מעמידים את הערבים במצב קשה לא פחות. בדרך כלל אוהבת התקשורת הערבית לצייר את דמות החייל הישראלי כמפלצת מוצצת דם. איך יתמודדו עם עובדה פשוטה זו? חיילים ישראלים מצהירים במופגן על התנגדותם המפורשת להמשך הכיבוש וההשפלה היומיומית כנגד הפלשתינאים? למרבה הצער במקום להתמודד עם עובדה פשוטה זו, מריעה התקשורת (הערבית) לניצחון האינתיפאדה. הישראלים המובסים פוחדים מבחורינו האמיצים! זו תעמולה טיפשית ועיוורת! הם מנועים מלזהות את העובדה הבסיסית שמא יקראו לענות על שאלת החוקיות העומדת מאחורי מבצעי ההתאבדות הפלשתינאיים. האין זה פשע לירות באוטובוס המסיע ילדי בית ספר? האין זה פשע לרצוח בני-עשרה במסעדת פיצה? האין זה פשע להתפוצץ במועדון ריקודים? האין זה פשע לרצוח אדם קשיש רק משום שהלך ברגע נתון ליד 'אחות רחמנייה' ולמעשה פצצה מהלכת? בנוסף, חיילים אמיצים אלו מהווים אתגר לא רק כלפי התקשורת המתחזה, הם מעמדים אתגר גם כלפי ההמון הפלשתינאי. הרוב שעדיין שותק. רוב שותק זה הוא ברובו זה אשר ראשית פונה מביתו ונתפס על ידי צלפים פלשתינאים ואז נהרס על ידי בולדוזרים הנהוגים בידי לוחמים ישראליים. אלו הם אותם אנשים אשר לא יכלו לצפות על מרקע הטלוויזיה וללמוד על החדשות האופטימיות המגיעות מכיוון הפרלמנט האירופאי ומכוונו של נשיא ארצות הברית. הדבר נמנע מהם מכיוון שבאותה שעה נאלצו למצוא מחסה מהפצצות מטוסי F-16 ישראלים כתגובה על רצח שלושה ישראלים. אלו הם אותם אנשים המנועים מלהמשיך לעבוד לפרנסתם מעבר לקו הירוק, לא רק בשל עמדות המעבר האכזריות אלא גם כתוצאה ממעשי הטרור המתבצעים מעבר לנקודות מעבר אלו. חיילים אמיצים אלו מעמידים את ההמון הזה במצב קשה. אחרי הכל, אנשים אלו אינם אנשי צבא החייבים לציית לפקודות. מדוע אינם פונים לתקשורת הפלשתינאית החופשית להשמיע קולם? מדוע אינם פונים לתחנת הטלוויזיה החופשית של הפלשתינאים להביע את מחשבותיהם? האם אין הם צריכים להגן על חייהם? האם אינם יכולים להרים קולם בצעקה: "הפסיקו את פעולות הטרור!" וחשוב עוד יותר – מדוע הם אינם יכולים? מי מונע מבעדם? ואף מעבר לכך – התנועה אמיצה מציבה הגדרה חדשה ל- "אויב". אם חיילי צה"ל אלו אינם האויב, מיהו אויב הפלשתינאים? ואם פלשתינאים אלו הנתונים תחת כיבוש אינם האויב, מיהו אויב הישראלים? תנועה אמיצה זו מציבה את אריאל שרון ואת המתאבדים הפלשתינאים באותו צד נגד בני העמים הישראלי והפלשתינאי. אם חיילי צה"ל מסרבים להלחם נגד באנשים הנתונים תחת כיבוש – מי יתחזק מלחמה זו? למעשה לשני העמים אויב אחד. גרסתו הישראלים היא זה הנהנה ממסעותיו לוושינגטון ורגיעה בחוותו בעוד בן דמותו הפלשתינאי – חאלד משעל, נהנה ממסעותיו בין קטאר לבירות. אויב אחד זה הוא ששולח צעירים פלשתינאים וישראלים אל מותם כדי לשמור על כוחו ועל ענייניו הפרטיים. מדוע לא שולח חאלד משעל את בנו להתפוצץ? מדוע נמנע שרון מלשלוח את עומרי לשרת בגדה המערבית? עובדה נוספת היא ששרון מנהל מלחמה בעצם כמלחמה כנגד מפלגת העבודה ואולי גם נתניהו. מצד שני, מתחרה משעל בעראפאת ובשאר הפלגים הפלשתינאים. שניהם נוקטים באותו משחק רווי דמים ומכוער, מקריבים מידי יום את שני העמים למען צרכיהם האישיים. משעל ושרון באותו צד.משעל ושרון משתפים פעולה בהרמוניה מופלאה. משעל צריך בדחיפות את הפצצות ה- F-16 ממש כשם ששרון צריך בדחיפות פעולות התאבדות נוספות. החיילים האמיצים מאיימים על שניהם. בסופו של עניין, חיילים אמיצים אלו בעודם נסוגים ממלחמה זו, מאלצים את כולנו ללחום ביחד במשעל ובשרון. עכשיו האיום כלפי החיילים האמיצים הם אנחנו – שוחרי השלום. אנחנו, ערבים ואזרחי ישראל, חייבים לעמוד על דעתנו להכיר באויב המשותף יהי שמו משעל או שרון. אנחנו האזרחים האדישים, חייבים להגן על חיינו ולגרום להבנה ושלום בארצנו. אנו, גברים ונשים כאחד, ערבים וישראלים, חייבים לעשות יותר מאשר צפייה בטלוויזיה והמתנה להחלטות המונחתות עלינו ממנהיגים פוליטיים בלתי נבונים או הגונים. אנו חייבים לחיילים אמיצים אלו יותר מאשר לחתום על העצומה. לכך מצפים החיילים האמיצים – לא רק הסתפקות בחתימה על עצומה באינטרנט אלא למאמץ אמיתי ורציני לאפשר לשלום לשרות בארצנו. שלום באינטרנט יכול להעשיר אבל מחובתנו לגרום לכך שישרה בעולם הממשי על ידי מאמץ אמיתי מכל הצדדים. כל טוב, שלך דר' מוחמד מוסאאד קהיר, מצריים mohamedmosaad@hotmail.com
|
|
|
