חוג הורים שכולים
מכתב למתישבי נצרים

בס"ד חוה"מ סוכות יום ד'

י"ט תשרי תשס"א 18/10/00

לכבוד תושבי נצרים.

הבוקר סמוך לשמונה, קיבלתי מחברי רעי ואהובי רוני הירשנזון שיחה טלפונית בה הודיע לי רוני, שבנו אלעד התאבד. אלעד השאיר אחריו מכתב. במכתב כותב אלעד, כי לא היה מסוגל להמשיך את החיים לאחר מות חברו הטוב דוד שנפל בנצרים יום לפני ראש השנה. רוני ומירי, הורי אלעד, בינואר 1995 קברו את בנם אמיר שנהרג בפיגוע בבית ליד, ועתה כאמור, קברו את בנם השני אלעד. אני כותב לכם מכתב זה מתוך לב רועד מזעם, ונשמה רוטטת מהלמות שקי החול הנשפכים על פני ארון המת. ראו נא אֶחַי. ראו נא מה קורה לנו בתוך העם והמדינה בגלל שאין שלום. באין שלום נהרג אמיר בפיגוע טרור, בני שלי, אריק, נהרג ע"י החמאס ביולי 1994, עוד הרבה חללים נפלו בגלל שאין שלום. בחודש האחרון נהרגו למעלה ממאה אנשים בגלל שאין שלום, גם חברו הטוב של אלעד נפל בנצרים בגלל שאין שלום, ועתה, אלעד שלח יד בנפשו רק בגלל שחברו הטוב דוד נפל בנצרים. כל בר בי רב יודע שנצרים תפונה בכל מצב של שלום בינינו ובין הפלסטינאים, בדיוק כפי שימית פונתה, בדיוק כפי שפינינו את סיני. למה בשם א-ל מלא רחמים, למה אתם ממשיכים לשבת במקום ארור זה שגובה חללים כה רבים ? היכן הרחמים שלכם על ילדכם הנמצאים בסיכון ? היכן הרחמים שלכם על אם שקוברת 2 ילדיה ? האין אלוקים בתוככי נשמתכם ? האם האלוהים שלכם היא אמונה בהתיישבות משיחית שאין לה ולא כלום עם בטחון ישראל ? הרי זו עבודה זרה ממש, עבודה זרה בה מובאים לקרבן למולך ילדינו. ואנא, אל נא תאמרו לי שהרחמים שלכם כולם מופנים אלי ולכן אין לכם מקום לרחמים על ילדי ישראל. אני לא זקוק לרחמים שלכם, אני זקוק להבנה מצידכם, שתבינו שאתם בהתנהגותכם מובילים לטרגדיות אין סופיות בעם ישראל. אתם באמת ובתמים מאמינים שאתם עושים למען בטחון תושבי ת"א, אך הדבר פשוט שקר. תושבי ת"א אינם זקוקים להגנה שלכם, אלא להגנה ממכם. אתם באמת חושבים שיהא ביטחון בישראל ללא שלום ? שיהא שלום בלי פשרות כואבות מאד ? בכל מקרה, לא יתכן מצב בו ברצועת עזה ישארו התנחלויות על כנם, הרי לא סביר שאתם תחיו ברמת חיים כשלכם והשכנים שלכם יחיו ברמת חיים של שנות הארבעים. לו אנחנו היינו במקום הפלסטינאים, האם לא היינו מבצעים עוד ועוד פיגועים כדי לקבל מדינה משלנו ? למה שהפלסטינאים יתנהגו אחרת ? ושוב, אנא אל תגידו לי שאני תבוסתן ושאני מוכן לוותר על אמא אדמה, ושאני רוצה שלום עכשיו בכל מחיר, ושאני לא מבין את מהלכי ההיסטוריה, ושאני איש ירך הלבב או איש הממיס את לבב אֶחי כלבבי, לא, אינני כזה. אני לא תבוסתן, אני לוחם למען השלום יחד עם רוני מזה שנים רבות, לא מתוך עכשווניקיות אנו נלחמים, אלא כדי למנוע עוד ועוד חללים מיותרים. בשבילנו ארץ ישראל חשובה מאד ואהובה מאד, כארץ בה יחיו ילדינו, ולא כארץ האוכלת את ילדיה. מה לאדמה יותר מלאדם ? למה בעינכם שווה נצרים חור ארור ומקולל שעלה בחללים רבים עד היום, למה שווה נצרים הבאת ילדים אל מזבח המולך ? למה אינכם מבינים שדרככם מובילה לטבח ילדנו ? ואנא, אל נא אחי תָרֵעוּ, אל נא תראו בנו אויבים שלכם, אחינו אתם, ואנחנו מבינים מצויין משמעות השלום.

 אנחנו מבינים ששלום ייכון רק ואך ורק אם נתפשר פשרות כואבות, אך מתוך ידיעה ברורה שרובם של אחינו המתנחלים יסופחו לישראל ויהיו חלק בלתי נפרד ממדינת ישראל, גם אם נצטרך להתפשר בירושלים כדי לעשות שלום, גם אם בירושלים העתיקה רק הרובע היהודי והכותל יהיו בריבונות ישראל והשאר בריבונות פלסטינאית, גם אז שווה השלום, שכן מ ע ו ל ם לא היה מצב בו עם ישראל עבד את הריבונות, אלא אך ורק את הקב"ה. ואנא אחי, אל נא תחשבו שאין אנו מבינים מהי עבודת הבורא. אבא שאומר קדיש על בנו, שאומר יתגדל ויתקדש שמיה רבא סמוך לקבר בנו כמו רוני וכמוני, אין ספק שעובדי הקב"ה אנו אחרת לא היינו מברכים את הקב"ה בעת מות ילדינו. אני מטיל את מלוא האחריות על שפיכות הדמים הנוראה, שפיכות דמים בה נהרגים ילדינו בנצרים, רק עליכם תושבי נצרים. בטוחני שהקב"ה ידע כיצד לגמול לכם כיאה וכראוי.

לסיום, אני רוצה לצטט את מירי, אימו של אלעד שזעקה על קבר בנה : מי שמע שאמא קוברת את בנה ומי שמע וראה אמא שקוברת שני בנים ? במקום להוביל ילדי לחופה, אני קוברת אותם, על מי אבכה קודם על אמיר או על אלעד, הבאתי ילדים לעולם שיחיו, נתתי אותם לצבא חיים והם חזרו מתים, מי שמע על מדינה המוותרת על ילדיה למען חיי שעה של אדמה ? אל תשפכו אדמה על אלעד, אתם תלכלכו את שערו, רק לפני שבוע קניתי לו נעליים חדשות ועוד לא הספיק ללכת איתם, אני אמא שדואגת לילדים איך אני יכולה להשאיר את אלעד כאן ? איך אני יכולה לאכול כשאלעד בקבר ? היו לי חמישה ילדים ונשארתי עם שלושה, מאז מות דוד לפני 20 יום בנצרים, כתבת לו יום יום מכתב, איך אני יכולה להיות בבית ואמיר ואלעד כאן בהר הרצל ? למי אלך קודם לאמיר או לאלעד ? אין לי כח להמשיך, בשביל מה ? מי חלם שיבואו אלי פעמיים מהצבא ? תודה למתנחלים בנצרים, קו ישר ואדום עובר מנצרים עד הר הרצל, חינכתי את ילדי לתת למדינה ומה קיבלתי בתמורה ? שני ארונות, שני קברים, הם היו בני 19, לא הגיעו לגיל 20. לא אגהץ להם יותר חולצות, לא אציע להם מיטות, שני חדרים יהיו ריקים בבית.

לפני שעזבנו את בית הקברות, פנה אלי רוני יקירי וביקש ממני לשלוח לכם מכתב. אני מקוה שהצלחתי ולו במעט להעביר לכם מהרגשות הכואבים על אובדן ילדינו. אנא, אני מתחנן בפניכם, קחו את המיטלטלין שלכם ושובו לישראל. שובו ועיזרו לבנות חברה דמוקרטית שתתן מענה למצוקות החברתיות האיומות בהם אנו נתונים. יש לכם פוטנציאל אדיר להיות מובילי האחווה והרעות בעם, כיום אתם משמשים מלאך המוות לילדינו. כיום אתם שליחיו של השטן האומר לאדם הרף, מותר האדמה מהאדם. אנא, התעוררו פן חלילה נקבור עוד ועוד ילדים.

בשברון לב, באכזבה נוראה מכם.

יצחק פרנקנטל - גמזו.